איש תודה מציל ממות

שיעור של הרב יהודה טאוב

מוסרו של רבנו זרחיה הלוי בספר הישר, ומעשה המדרש על הצדקה, מלאך המוות, וההודיה שהוסיפה חיים אפילו יותר מהצדקה

🎯 שקופית מצגת · slide-style · ▶ לצפייה בשיעור

סדר השיעור

  1. 1⏳ לזכור את יום המוות2 נושאים
  2. 2🛤️ סיפור המדרש3 נושאים
  3. 3✨ ההודיה שהצילה יותר מהצדקה3 נושאים
01⏳

לזכור את יום המוות

מוסר שמעורר את הלב · התקוששו ובושו

⏳

מוסר שמעורר את הלב

ספר הישר לרבנו זרחיה הלוי כולל פרק מוסר מזעזע על יום המוות, המיועד לעורר את הלב לתשובה כל עוד האדם חי.

לזכור את יום המוות · 1/8

⏳ מוסר שמעורר את הלב

בעל ה״יוסף לחק״ (רבי חיים יוסף דוד אזולאי) מביא מוסר מספר הישר לרבנו זרחיה הלוי, מוסר שמעורר את הלב מאוד. כתוב בספר הישר: ״לִבִּי, לִבִּי, הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי לֹא נִבְרֵאתָ כִּי אִם לָשׁוּב לְעָפָר... וְלָמָּה לֹא זָכַרְתָּ אַחֲרִיתְךָ?״

מוזכר ברכות עם זה סיפור אישי: רב ידוע, משגיח של ישיבה בעיר העתיקה בירושלים, היה נוהג לבקש להקריא לו את המוסר הזה ולהתעורר ממנו, ובכה בכיות נוראות כל פעם שהיה שומע אותו, עד יומו האחרון. אף שחלקים ממנו אינם נוגעים במישרין לנושא ההודיה, הסיום נוגע אלינו במיוחד, ועליו ראוי להתעכב.

📜

התקוששו ובושו

מוסר הישר מתאר ביד קשה את יום הדין ואת סוף דברי האדם לפני המוות — ומסיים בקריאה: עוד בעודך חי, תן תודה לאלוקיך.

לזכור את יום המוות · 2/8

📜 התקוששו ובושו

ספר הישר מתאר בפרוטרוט את יום הדין ואת מצבו של האדם לאחר מותו, אם לא הקדים תשובה: ״יוֹם תִּרְאֶה חֶשְׁבּוֹן עָרוּךְ וְהַסֵּפֶר פָּתוּחַ... וְעַל כׇּל מַעֲשֶׂה יֵחָשֵׁבוּ״. מסיים המוסר: ״הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָבוֹשׁוּ... וְתַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה״.

וממשיך: ״וְתֵן תּוֹדָה לֵאלֹהֶיךָ בְּעוֹד נַפְשְׁךָ בְּגוּפְךָ״. כמו שאמר ר׳ נחמן: כל עוד הנר דולק אפשר לתקן, ולא עוד מחר. אבל מה עיקר התיקון, בתוך כל התשובה הכוללת שמוזכרת קודם לכן? רבנו זרחיה הלוי אומר: תן תודה לאלוקיך בעוד נפשך בגופך — כשאדם מקבל על עצמו להיות ״איש תודה״, זה מה שיעמוד לו ביום הדין, ויצילו מהמוות הנורא המחכה בסופו של דבר לכל אדם ואדם.

02🛤️

סיפור המדרש

המלווה שלא נתן צדקה · מלאך המוות בדרך · אין מתקנים ספינה בתוך הים

🛤️

המלווה שלא נתן צדקה

המדרש מספר על שני הולכי דרך; אחד נתן צדקה לעני סומא ששאל, ואחד סירב — כי לא הכירו.

סיפור המדרש · 3/8

🛤️ המלווה שלא נתן צדקה

מביא רב חיים קנייבסקי, בספר אורחות יושר, מדרש מעניין: מעשה באדם אחד שהיה הולך בדרך בסחורה, וראה אכסניה. אמר לרב מורה אחד שהוא שומר מורה ורבי: אם רצונך, בוא עמי, נתלווה. אמר לו הרב: בוא עמי בשלום.

כשהיו הולכים בדרך, פגעו באדם עני שהיה סומא בשתי עיניו, יושב קרוב לעיר. מיד הוציא הרב סלע, ונתן לו צדקה. אמר לאכסנאי: תן לו גם אתה. ענה האכסנאי: איני נותן לו כלום, כי איני מכירו כמוך. אמר לו הרב: הניחו לאותו סומא. והם הלכו לדרכם.

👼

מלאך המוות בדרך

שני ההולכים פגעו במלאך המוות, שקבע: הנותן צדקה יינצל ממוות ויחיה חמישים שנה נוספות, והחולק יומת כאן ועכשיו.

סיפור המדרש · 4/8

👼 מלאך המוות בדרך

כשהם הולכים בדרך, פגעו במלאך המוות, שאמר להם: להיכן אתם הולכים? ולא ידעו שהוא מלאך המוות. כאשר נגלה אליהם שהוא מלאך המוות, פחדו ונפלו על פניהם.

אמר מלאך המוות לראשון, הרב: אתה נפדה ממוות, וקרא עליו: ״וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, כְּבוֹד ה׳ יַאַסְפֶךָ״ — הצדקה שנתת לאותו סומא בדרכך הצילה אותך ממוות ממש. הואיל והקדמת צדקה מממונך בדרכך, תחיה עוד חמישים שנה נוספות על ימיך. ואחר כך פנה אל האכסנאי ואמר לו בקול חד: כבר סופך בידי, והגיע יום מיתתך ממש כאן ועכשיו.

⛴️

אין מתקנים ספינה בתוך הים

האכסנאי ביקש ביקש עוד זמן לתקן; השיב מלאך המוות: מה שלא תיקנת בחייך, אי אפשר לתקן במותך, ולא ייתן לו הארכה.

סיפור המדרש · 5/8

⛴️ אין מתקנים ספינה בתוך הים

ענה האכסנאי בפחד גדול: אני וחברי באנו יחד מאותה עיר, והוא חוזר לביתו בשלום, ואני אמות כאן לבדי? אמר לו מלאך המוות בתשובה פשוטה: הוא הקדים ועשה צדקה בדרך, ואתה לא עשית כלום. ביקש האכסנאי: אם כן, הנח לי ואלך ועשה צדקה. אמר לו מלאך המוות במשל: אדם שפורש בים בספינה, אם לא תיקן אותה בארץ, מה יעשה בתוך התהומות כשמגיעים גלי הים? כבר מאוחר לתקן את הספינה בתוך הים.

כך מי שלא תיקן עצמו בחייו, מה יעשה במיתתו? ״עכשיו מה שעשית עשוי; מכאן ואילך אין לך כלום, שהגיע זמנך למות״.

03✨

ההודיה שהצילה יותר מהצדקה

אני רוצה לספר בשבחו של מקום · הזכות הגדולה מכל · אפילו דברים קטנים ראויים להודיה

✨

אני רוצה לספר בשבחו של מקום

האכסנאי מבקש הארכה אחרת: לא לעשות צדקה, אלא ללכת לספר בשבחו של מקום על כל מה שעשה עמו — וזה ניתן לו.

ההודיה שהצילה יותר מהצדקה · 6/8

✨ אני רוצה לספר בשבחו של מקום

אז ביקש האכסנאי בקשה אחרת: ״אִם כֵּן, הַנִּיחוּ לִי עַד שֶׁאֵלֵךְ לְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם עַל מַה שֶּׁעָשָׂה עִמִּי. אֲנִי רוֹצֶה לָלֶכֶת לְסַפֵּר, סִיחוּ בְּכׇל נִפְלְאוֹתָיו, לְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כׇּל מַה שֶּׁעָשָׂה אִתִּי כׇּל הַחַיִּים, לְסַפֵּר לָאֲנָשִׁים, לִבְּרִיּוֹת״.

אמר לו מלאך המוות: מאחר שאתה מבקש לספר בשבחו של מקום, יוסיפו שנותיך — לקיים מה שנאמר ״וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ״. חברו לא עשה צדקה אלא לסומא אחד, ונתוספו לו חמישים שנה; העושה צדקה על ידי שמספר נפלאותיו, שזו צדקה גדולה שמפיץ ומספר בה את נפלאותיו של ה׳ יתברך בכל מקום ולכל אדם — על אחת כמה וכמה נתווספו לו שנים, הרבה יותר מן הראשון.

🌟

הזכות הגדולה מכל

סיכום המדרש: המבקש לספר בשבחו של ה', ולא לעשות עוד מצווה אחרת, קיבל אפילו יותר שנים מחברו שעשה צדקה.

ההודיה שהצילה יותר מהצדקה · 7/8

🌟 הזכות הגדולה מכל (1/3)

אז נאמר ״וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ״ — גם זה בחינה של ״הלך לפניך צדקך״, פלאים: כמה כדאי להיות איש תודה. זו הזכות המעולה מכל ההצהרות, מכל הגזרות, אפילו ממלאך המוות שכבר בא לטול נשמתו: ברגע שקיבל על עצמו וביקש, סך הכל, להודות ולספר בשבחו של מקום על כל מה שעשה איתו כל חייו — בזה ניתנה לו רשות, ומלאך המוות לא יכל לעשות כלום, והתבטלה הגזרה והוסיפו לו שנים על גבי שנים, הרבה יותר מחברו שהוציא כסף של ממש מכיסו עבור הצדקה.

🌟 הזכות הגדולה מכל (2/3)

זהו דבר מדהים ביותר להתבונן בו: החבר הראשון עשה מעשה ממשי, הוציא סלע מכיסו ונתן אותו לעני. השני לא עשה מעשה כלל; הוא רק ביקש זמן כדי שיוכל לספר. ובכל זאת, בקשתו הפשוטה הזו, להודות ולפרסם את חסדי ה׳, שקלה יותר ממעשה הצדקה הממשי. מכאן אפשר להבין עד כמה חביבה מצוות סיפור נפלאות ה׳ וההודיה עליהן בפני הבריות, לפני הקדוש ברוך הוא. אין צריך לממש אותה בכסף, בטרחה או במאמץ גדול; מספיק הרצון הפשוט לספר ולהכיר בטובה, וכבר יש בכך כוח להציל ולהאריך חיים ממש.

🌟 הזכות הגדולה מכל (3/3)

לכן אנחנו גם כן נקבל על עצמנו להיות אנשי תודה עוד יותר ויותר, שנספר בכל הזדמנות נפלאותיו של ה׳ יתברך, ״סיחו בכל נפלאותיו״ — תמיד, תמיד, רק להודות לה׳ יתברך. ואז יוסיפו לנו שנות חיים, ונזכה גם כן שבבית הגואל צדק מקרוב ממש, במהרה בימינו, נודה ונהלל נשבח ונזמר ונשיר שיר חדש לה׳ יתברך על כל הטובות והנפלאות שעשה איתנו, שעושה עושה ויעשה איתנו תמיד, ועד נזכה לגאולה שלמה, נזכה לאריכות ימים כדי לספר בשבחו של מקום.

💛

אפילו דברים קטנים ראויים להודיה

הלקח: גם תודה בעניינים שבין אדם לחברו — על מתנה, על עזרה, על סיוע קטן — מלמדת להיות אסירי תודה כלפי ה', שעושה עמנו הרבה יותר.

ההודיה שהצילה יותר מהצדקה · 8/8

💛 אפילו דברים קטנים ראויים להודיה

הרעיון שעולה ממעשה המדרש חוזר גם בחיי היומיום: כמה צריכים להיות אסירי תודה למי שעושה לנו טובה כלשהי, ולעשות כל מה שיבקש מאיתנו — הביא לנו מקרר, מתנה, דירה בשכירות לשנה, או כל מצרך יקר. אם כך אדם כלפי אדם, בדברים גשמיים כה פעוטים, מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא, ודאי שיש להודות לו הרבה יותר.

לכן אנו אומרים ״מִזְמוֹר לְתוֹדָה״, ״הוֹדוּ לַה׳ כׇּל הָאָרֶץ״. צריכים אנחנו לעבוד אותו ברצון ולעשות רצונו, לא על מנת לקבל פרס ולא כדי להינצל מעונש, אלא מתוך הכרה פשוטה: הוא נתן לנו הכול, וראוי להיות אנשי תודה כל חיינו. כמו שהאכסנאי במדרש ביקש רק לספר בשבחו של מקום, וקיבל בזכות זה אפילו יותר משנותן הצדקה — כך גם אנחנו, פשוט ההודיה עצמה, בלי שום מעשה נוסף, יש בכוחה לפעול פלאים. יהי רצון שנזכה כולנו לקבל על עצמנו, כבר מהיום, להיות אנשי תודה של ממש, ולא רק בלב אלא גם בפה, ובזה נזכה, בעזרת ה׳, לאריכות ימים ושנים טובות לנו ולכל בני ביתנו.

❤
מכאן אפשר להבין עד כמה חביבה מצוות סיפור נפלאות ה׳ וההודיה עליהן בפני הבריות, לפני הקדוש ברוך הוא.

איש תודה מציל ממות · שיעור של הרב יהודה טאוב

1 / 24 📚 חלק ממאגר הקול החמישי – kol-toda.co.il
📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה